#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. אחד רכוב חמור ואחד תפוס במוסירה. מה קנה כל אחד מהם? 	זה קנה חמור ובית פגיה [מה שבראש החמור] וזה קנה מה שתפוס בידו והשאר לא קנה לא זה ולא זה.	"ב""מ ט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו. עני המנקף בראש הזית אין בו גזל אלא מפני דרכי שלום. ומאי שנא 1) מטלית שהיתה מונחת חציה ע""ג קרקע וחציה ע""ג עמוד ובא אחד והגביה חציה מע""ג קרקע ונתקה מהעמוד שקונה 2) מטורף בגוזלים שקונם? "	"כתבו התוס' (ד""ה הואיל)1) שבטלית תופס בידו אחד מן הראשים א""נ בטלית איירי שכשניתקה מן העמוד אינה ארוכה כ""כ שיגיע ראשה השני לארץ <sup>כד</sup>.2) דשאני גוזלות שהוגבהו על ידו יותר ממה שהיו תחילה .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כד.  כתב הרא""ש  (סי' כ)  שצריך להיות מוגבה מן הקרקע ג' טפחים.</span>"	"ב""מ תוס' ט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. האומר לחבירו בעיר קנה בהמה כדרך שבני אדם קונים. מתי רוכב קנה ומתי לא ומדוע? 	"ברשות הרבים קונים כולם, שדרך לרכוב שם ולא להנהיג פן יפסקו עוברי דרכים בינו לבין בהמתו. בסימטה קונים אדם חשוב, אשה <sup>כה</sup> ואדם זול. אדם חשוב משום שאין דרכו להנהיג בהמה ברגליו ודרך כבוד לרכוב עליה אף בסימטא שאין בני אדם שם. אשה משום שאין בה כח לאחוז הבהמה פן תנתק ממנה. אדם זול משום דדרכו לרכוב לפני כל אף בלא דוחק לפי שאינו צנוע. אבל אדם בינוני כגון שאינו חשוב בעושר ואינו בוש להוליך בהמה ברגליו אין דרכו לרכוב בסימטא בעיר משום צניעות ולכן לא יקנה שם <sup>כו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כה.  הרשב""א גרס אשה חשובה.
<br>כו.  ולרא""ש  (סי' ח)  היתה גי' אחרת ולפיה ברשות הרבים קונה ברכיבה אדם חשוב ואדם זול. אשה קונה בכל מקום. אדם בינוני ברה""ר אינו קונה שהוא מתבייש לרכוב שם, אבל בסימטא או בשדה קנה.</span>"	"ב""מ ט. -ט:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. מה הדין: 1) משוך בהמה זו וקני כלים שעליה 2) משוך קופה זו וקני כלים שבתוכה 3) קני בהמה זו וקני כלים שעליה? 	"1) ספק שלא נפשט <sup>כז</sup>.2) כתבו התוס' (ד""ה משוך) שהספק במשוך בהמה כיון שמשיכת הבהמה שהולכת מעצמה לא שייכא בכלים לא יקנה הכלים, אבל אם אמר משוך קופה וקני כלים שבתוכה פשיטא ליה דקני.3) בבהמה כפותה קונה מטעם חצר. באינה כפותה לרבא אינו קונה שחצר מהלכת לא קונה. ולר' אלעזר נחלקו תי' התוס' (ד""ה משוך) האם זה גם בכלל הספק או שלכו""ע קונה <sup>כח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כז.  כתב הרא""ש  (סי' כד)  שבעיא זו לא איפשטא ואפילו בכפותה ולא קנה הכלים דאוקי ממונא בחזקת מרא קמא. והרשב""א  (ד""ה והלכתא)  כתב בכפותה קא מבעיא ליה והלכתא דקניא.
<br>כח.  כן ביאר המהרש""א על התוד""ה ונקני וד""ה משוך.</span>"	"ב""מ ט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. מי שליקט את הפאה ואמר הרי זו לפלוני עני ר' אליעזר אומר זכה לו וחכמים אומרים יתננה לעני הנמצא ראשון. במה פליגי 1) אם מחלוקתם מעשיר לעני 2) אם מחלוקתם מעני לעני? 	"1) ר""א סבר אמרינן תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי חזי ליה, ומיגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. ורבנן סברי חד מגו אמרינן תרי מגו לא אמרינן.2) רש""י (ד""ה אי) פירש שלחכמים לא אמרינן מיגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה ולר""א אמרינן. והתוס' (ד""ה ולימא) כתבו דיחלקו בתופס לב""ח במקום שחב לאחרים."	"ב""מ ט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. למדנו במשנה היה רוכב ע""ג בהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו תנה לי, אם משנתנה לו אמר אני זכיתי בה תחילה לא אמר כלום. מדוע? "	"אם המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו כיון שנתן לו קנה חבירו ממ""נ, אם קנאה הראשון הרי נתנה לשני במתנה, ואם לא קנה הראשון משום שלא היה מתכוין לקנות הויא ליה הפקר עד שיגיע לשני וקנאה במה שלקחה מהראשון לשם קניה. ואם המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו הרי בכך שנתנה לחבירו גילה בדעתו שהגביה לצורך חבירו ואינו נאמן לומר שהגביה מתחילה לצורכו."	"ב""מ ט: -י."		
